בת ולרי ואולגה. טטיאנה (טניה) נולדה בברית המועצות, בטשקנט, בכ"א בסיוון תשמ"ז (18.6.1987). הייתה בת הזקונים במשפחה, אחות לויקי.

כשהייתה בת שבע, בשנת 1994, עלתה המשפחה לארץ והתיישבה באשדוד. "טניה הייתה תלמידה מצטיינת, מצחיקה ומלאת שמחת חיים", מספרים בני משפחתה. היא סיימה את לימודיה התיכוניים והתגייסה לשירות צבאי כסוהרת חובה בשירות בתי הסוהר.

לאחר השחרור בחרה טניה להתגייס לשירות קבע בשירות בתי הסוהר והוצבה בבית סוהר נפחא כסוהרת ביטחון. במקביל למדה לתואר ראשון בקרימינולוגיה. היא ביצעה מספר תפקידים והאחרון בהם היה סמלת אגף, אז צורפה לקורס הקצינים המשולב במסלול הייעודי.

מישר טניה נפלה באסון הכרמל.

ביום חמישי כ"ה בכסלו, א' חנוכה תשע"א (2.12.2010), התלקחה שריפת יער בהר הכרמל הירוק תמיד.

השריפה, המכונה "אסון הכרמל", הגדולה בתולדות המדינה, כילתה יער, חורש ובתי מגורים בשטח נרחב מתוך פארק הכרמל והיישובים סביבו. כשבעה-עשר אלף איש פונו מבתיהם, קרוב לעשרים וחמישה אלף דונם ומיליוני עצים עלו באש. ‏כשליש מבתי קיבוץ בית אורן עלו באש ועשרות נוספים של בתים בכפר האמנים עין הוד ובכפר הנוער ימין אורד. רק בחלוף שלושה ימים שכחה האש.

בשעות שלאחר פרוץ השריפה נשבו רוחות חזקות שליבו את האש, וזו התפשטה במהירות לאזור נחל חיק, שמורת הר אלון, כלא דמון, שמורת הר שוקף וקיבוץ בית אורן. בשל חשש כבד לחיי אדם הוחלט על פינוי אסירי כלא "דמון" ולאחריו כלא "הכרמל". למשימה זו חברו קצינים ושוטרים שעסקו בחסימת צירי תנועה, לוחמי האש של שירות כבאות והצלה, וצוערי ומדריכי קורס קצינים של השב"ס, מחזור א'.

בשעה 15:30 נע אוטובוס הצוערים בין מחצבות קדומים לבית אורן, ואחריו ניידות משטרה. לפתע שינתה הרוח את כיוונה והחלה שולחת לשונות אש שורפות אל עבר האוטובוס, קירות ענק של אש חסמו את ציר התנועה, אחזו בכול וכילו במהירות שיא כל שמץ חיים.

בשריפה נספו ארבעים וארבעה גברים ונשים. שלושים ושבעה מביניהם צוערי קורס קציני שירות בתי הסוהר ומפקדי הקורס, נהג האוטובוס, שלושה כבאים ושלושה קציני משטרה.

טניה הייתה בת עשרים ושלוש בנפלה. היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי באשקלון. הותירה הורים ואחות.